"Being on tour is like being in limbo. It's like going from nowhere to nowhere."
-Bob Dylan
כבר יומיים שלמים שאני חושב מה לכתוב בפוסט האחרון של בלוג המסע. איך אפשר לסכם חוויה כזאת? איך אפשר להמחיש ולהסביר את התחושות שאחרי? את הסיפוק, את הדאון, את השובע, את הריקנות? זו משימה אבודה מראש, ככה שאני אפילו לא ממש אנסה. אולי בשלושה משפטים קצרים, בעצם:
היה אדיר. ראיתי, ביקרתי, טיילתי, הופעתי, למדתי, חוויתי, ובעיקר הייתי. ואני מתכוון לעשות את זה עד שאני פשוט לא אוכל לעשות את זה יותר.
תודה לכל מי שאירח אותי בחודש הזה, שהשאיר איזו תגובה מחזקת, שהלווה לי איזה אוטו, איזו מצלמה, שליווה בשקט, שהכין לי אוכל, שבא להופעה, שהיה שם יחד איתי, שעקב מרחוק.
ההופעות ממשיכות. יהיו עוד אלבומים, יהיו עוד מסעות, יהיה גם חו”ל. ותהיה מוסיקה. תמיד.
"A lot of people can't stand touring but to me it's like breathing. I do it because I'm driven to do it."
-Bob Dylan
אני לא יודעת כמה אתה מודע לזה (מניחה שלפחות קצת... :)), אבל עשית דבר גדול! חדשני, הרפתקני, מרענן ובטוח כייפי ;)
השבמחקהיה מרתק לקרוא, לחוות מרחוק וגם להשתתף בחגיגות הסיום (וגם לקחת חלק פצפון במסע).
המון המון הצלחה בהמשך!!! ממתינה בציפייה לשמוע מה הלאה.
הרפתקה זה תמיד דבר מרגש,זה בעצם להתחיל דבר חדש,חוק התיישנות מגיע ומתחילים דבר חדש בחיים,זה חלק מהחיים להיות פשוט בהרפתקאות להבין את העולם באופן שונה.
השבמחק