יום שני, 27 בדצמבר 2010

יומן מסע חלק 8 - "כל בלון סופו..."


פעם ראשונה במסע שאני כותב יומן מסע בחברת אנשים אחרים. לא רק זה, אני גם מקריא בקול רם וברור את מה שאני כותב, תוך כדי. זה בטח ממש מעצבן אותם כי בין מילה למילה יש פאוזה, מאחר ואני מקריא בקצב ההקלדה שלי. אני לא יודע אם זה מצחיק אתכם, הקוראים, אבל ברגע זה אותנו זה מצחיק  כי זה מאוד נוגע לנו ברגע זה. ועכשיו אני אפסיק את זה ואמשיך לכתוב בלי להקריא בקול. סליחה, חבר'ה.

בואו נתחיל מהסוף: אני בקיבוץ געש, בדירתם הצנועה של נסיך ונסיכת הפולק הבלתי מעורערים, הגראהם נאש והג'וני מיטשל הישראלים, הלא הם תום הר-נוי ונטלי גבע. קיבוץ געש זה מטר מהרצליה, מה שאומר שאני כבר לא מסתובב במקומות מרוחקים ונידחים, אלא ממש כאן, בחצר האחורית של תל אביב. סוף המסע, ההקפה האחרונה לפני החזרה לשגרה, הפרק האחרון של הספר. דהיינו, החלק הבא ביומן המסע יהיה החלק האחרון. אבל די עם הטון הסיכומי הזה, מספיק כל העולם מסכם עכשיו את 2010 אז יש מזה מסביב בכל פינה.

מאז הפעם האחרונה שכתבתי, הספקתי לעשות שלוש הופעות בצפון. הראשונה היתה בחור השחור בקיבוץ כפר חרוב, מקום קטן וחם עם אנשים, איך נאמר, זהב. בדומה לסינקופה בחיפה, הרגשתי מאוד מחובר וקרוב לשירים ולקהל, סיפרתי הרבה בין השירים ונוצר סוג של דיאלוג משולש ביני לבין החומר לבין הקהל. שני שליש מהאנשים קנו דיסק בסוף ההופעה. לא שזה היה 40 מתוך 60, אלא יותר כמו 10 מתוך 15, אבל המקום הרגיש מלא בכל טוב.

יום אחרי כן נסעתי בדרכים יפות מאין כמוהן לקיבוץ דן, הרחק הרחק בגליל העליון, ושהיתי שני לילות אצל חברי נעמן שגר שם. היה טוב לראות קצת שלג, לעשן קפה ולשתות סיגריה ליד הנחל הקטן, לשחק פינג פונג ולראות בערב את ההופעה של אינגה דינגו בקיבוץ עמיר. אמיתי וניר הצטרפו אליי בפעם השלישית והופענו בקיבוץ דן מול קבוצה של 30 אוסטרלים בפרוייקט תגלית, סטודנטים מתל חי וכמובן חיילים שבאו להזדמנות אחרונה לעשות כיף לפני שהם חוזרים לעוד שבועיים בצבא. גם אנחנו עשינו כיף, בעיקר זכור לי המבורגר משובח וצ'יפס טעים שהייתי מת להבין מה סוד ההצלחה שלו.

ההופעה השלישית היתה בקריית שמונה במרקיה הקטנה והחמודה של חברותיי המתוקות אפרת ויסמין. יסמין היתה קצת חולה, מה שלא עצר אותי מלישון אצלן ולהצליח לא לחטוף צננת. התחברתי באיזו קומבינה למערכת הביתית של המקום (הרמקולים הרציניים להופעות עוד לא הגיעו...) והסאונד היה סביל לגמרי, אפילו נחמד. מה שנקרא, שמעו. אספנו כסף לתוך כובע קסמים שכזה והקהל היה נדיב ומפרגן; הצלחה גדולה וסיומת מצויינת לפרק הצפון הארוך שנחתם. כאמור, אני ליד הרצליה. יש פה הופעה הערב. אחרי זה רק נשארה לה הוד השרון וזהו, מופע הסיום בתל אביב. כל כך התרגלתי לחיים בדרכים, למושג הזה של מסע, להיות על במה רוב השבוע... מעניין מה יהיה סופו של הבלון הזה.

20:01, הדירה של נטלי ותום, קיבוץ געש

ההופעה הבאה: הערב באינגה, הרצליה פיתוח

2 comments:

  1. ביבי התקשר ואמר שאתה המלך החדש של העולם. לפי מה שאני הבנתי ברק אובמה כבר יצר קשרים בתחילת הטור שלך, אבל ביבי לא קיבל את ההודעה עד עכשיו. דבר איתו, 0544524376 - ביבי נתניהו

    השבמחק
  2. ממש אהבתי את הכתבה הזו!
    ישר כוח אל תפסיק לעולם לעשות את מה שאתה רוצה עם האומנות שלך!
    מגניב מגניב מגניב

    השבמחק