יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

יומן מסע חלק 1 - "אז זהו, שלא בדיוק"

אני אמור לצאת למסע עוד עשר דקות. זאת אומרת, הייתי אמור. זה לא יקרה. ידעתי שיקרו דברים בלתי צפויים, שהתכניות ישתבשו מעט במהלך הדרך, שאצטרך לאלתר. אבל לא היה לי מושג שזה יקרה על הבוקר של ה-1 לדצמבר.

אז מה קרה? האוטו לא עבר טסט. משהו עם סרט זוהר, פח, ועוד איזה שניים שלושה סעיפים זניחים. הוא כנראה יעבור מחר בבוקר. זו דייהטסו של חבר יקר שכבר יש לו רכב חדש. הוא הציע לי לשלם על הטסט פלוס חודש ביטוח ולקחת אותו. הוא דואג להעביר אותו את הטסט, לסדר את הביטוח, לקחת ממני את ההוצאות והופ, אני מסודר. אז זהו, שלא בדיוק. לאנשים הטובים במכון הרישוי יש תכניות אחרות. מקסימום אוטובוסים בסופ"ש, אוטו בשבוע הבא. אבל די, אני לא בא להתבכיין, אני בא לספר. אז אני אספר.

מחר אני יוצא לקדש ברנע להופעה ראשונה מתוך 18 הופעות בחודש דצמבר, רובן הופעות סולו עם הגיטרה והמפוחיות. תכננתי את המסע הזה במשך שלושה חודשים בערך. אירגנתי אותו לבד: הרמתי טלפונים ושלחתי מיילים, מצאתי מחליפים זמניים לדירה והשגתי מצלמת וידאו, שלחתי בדואר פוסטרים ופתחתי איבנט ובלוג, עזבתי את העבודה. הכל (כמעט) מוכן, ההתרגשות עצומה, הציוד מסודר – נראה שזה הולך להיות חודש מעניין, מאתגר, מפתיע (הנה כבר מהרגע הראשון) וחווייתי מאין כמוהו.

אנחנו חוגגים הערב יום הולדת לאבא שלי וגם נר ראשון של חנוכה. הודות לחיפוש-בזק (במנוע החיפוש הפופולרי בעולם, נמאס לי ששמו מופיע כל הזמן בכל מקום) גיליתי שהחשמונאים הגיעו מהיישוב "חשמון" שבמדבר. אז מחר אני אצא לזמן איכות של כמה ימים עם המדבר, שבאמת כבר יותר מדי זמן אני מחכה לו. רק חסר לי נס חנוכה קטן ודייהטסו קטנה תצליח לעבור טסט.

15:36, תל אביב, הדירה שלי

ההופעה הבאה: יום ה' 2.12 קדש ברנע

5 תגובות:

  1. ב ה צ ל ח ה הרבה אומץ וכל הכבוד

    השבמחק
  2. בהצלחה! תן בראש! ותהנה...

    השבמחק
  3. when life gives you lemons, make lemonade. if it gives you a shitty daihatsu, make shitty daihatsu juice?

    השבמחק
  4. הייתי בעבר בהופעה שלך בתל-אביב - היה משובח. שמעתי את ניל יאנג ובוב דילן שרים מגרונך ועוד רבים טובים אחרים שאני אוהבת ומעריכה במיוחד. כל הכבוד על האמונה בדרך וההליכה בה באהבה. שיהיה לך מסע מוצלח ומבורך. גילה פ.

    השבמחק
  5. דקסטר בוכניק1 בדצמבר 2016 בשעה 11:44

    אחרי שש שנים. מאד מרגש מה שעשית. נותן השראה. אבל איפה החלק המסכם? לא ייתכן שהיומן מסתיים ב 23 לחודש. רוצה לדעת מה קרה בסוף.

    השבמחק