השבוע הראשון של המסע עבר-חלף לו במהירות לא הגיונית ואפילו מבאסת. כבר ה-8 לחודש? זה הדבר הראשון שעלה לי בראש כשקמתי היום וראיתי בפלאפון המרקיב שלי את התאריך. אז כדי לנחם את עצמי שמתי דיסק מעולה של ה-Decemberists והתיישבתי לכתוב מילים אלו ולסכם את השבוע הבהחלט מוצלח שהוקדש לדרום הארץ. שלוש הופעות ראה הנגב: קדש ברנע (עליה סיפרתי כבר), באר שבע, ואתמול כאן בקיבוץ שדה בוקר.
בבאר שבע הופעתי ביום שני בעשן הזמן, חנות ספרים יד שניה סלאש מרכז מיחזור סלאש פאב הופעות, ובקיצור, מוסד ותיק עם אווירה מיוחדת ואופי חזק משלו. הדבר הראשון ששמים לב אליו כשנכנסים לחלל הקטן הוא ברז הגולדסטאר שבבר, ומשם עוברת העין לאינסוף המודעות על הקירות והתקרה שמספרים סיפור על מקום שאירח מאות ומאות של אמנים במהלך שנותיו. היה זמן עד לתחילת ההופעה אז בנוסף לשיחות עם חברים הלומדים בעיר ולא ראיתי הרבה זמן התמקדתי בעיקר בחיסול כמויות מסחריות של בירה. עליתי על הבמה די מתנדנד ונתתי סט חופשי ומאושר שכמו השבוע הזה, נגמר נורא מהר. אבל היה קסם באוויר.
בשדה בוקר נתתי אחת ההופעות הכי מיוחדות שלי בשנה האחרונה. היא היתה תמצות של הדבר הזה שבדיוק בגללו לקחתי גיטרה ויצאתי למסע הזה. שלושים אנשים, קיבוצניקים ובני גרעין בגילאים מגוונים, נמלטו מהקור, נדחסו בפאב אירי חמים וקטן מעץ, אכלו מרק חם והקשיבו לאדם זר שמעולם לא ראו שר שירים שמעולם לא שמעו, ועוד באנגלית. מיד אחרי החנוכיה והמעוז-צור אני עולה ומציג את עצמי, מופתע מהשקט המוחלט שנוצר ברגע אחד, עומד מולם זקוף, מנסה לשיר כמה שיותר ברור, להעביר את המילים, משלב כמה קאברים, שר בעיניים פקוחות. וזה עבד – היה ערב נפלא ומפתיע, הייתי לבד בלי להכיר איש ולא צפיתי לכזאת הצלחה בפאב שדה בוקר. הם באמת קיבלו אותי בזרועות פתוחות, הקשיבו, נהנו וגם קנו כמה דיסקים. היה קסם באוויר.
לפני שעליתי להופיע, ישבתי על הבר ואכלתי מרק פטריות (מעולה!) עם כוס בירה בצד. אישה מבוגרת שאלה אותי מי מופיע הערב, עניתי שאני. התחלנו לשוחח, דיברנו על 30 שנה למות לנון והיא סיפרה שהיא ממנצ'סטר, אנגליה. בשנת 61' הביטלס דפקו לה פעילות בתנועת נוער בה הדריכה – כל החניכים הבריזו מההדרכה באותו ערב ונסעו לליברפול לראות את הפרמיירה של הביטלס. בטח היה שם קסם באוויר.
17:51, חדר של אנונימי, שדה בוקר
ההופעה הבאה: 9.12 בגרביצקי, גבעת ברנר
בבאר שבע הופעתי ביום שני בעשן הזמן, חנות ספרים יד שניה סלאש מרכז מיחזור סלאש פאב הופעות, ובקיצור, מוסד ותיק עם אווירה מיוחדת ואופי חזק משלו. הדבר הראשון ששמים לב אליו כשנכנסים לחלל הקטן הוא ברז הגולדסטאר שבבר, ומשם עוברת העין לאינסוף המודעות על הקירות והתקרה שמספרים סיפור על מקום שאירח מאות ומאות של אמנים במהלך שנותיו. היה זמן עד לתחילת ההופעה אז בנוסף לשיחות עם חברים הלומדים בעיר ולא ראיתי הרבה זמן התמקדתי בעיקר בחיסול כמויות מסחריות של בירה. עליתי על הבמה די מתנדנד ונתתי סט חופשי ומאושר שכמו השבוע הזה, נגמר נורא מהר. אבל היה קסם באוויר.
בשדה בוקר נתתי אחת ההופעות הכי מיוחדות שלי בשנה האחרונה. היא היתה תמצות של הדבר הזה שבדיוק בגללו לקחתי גיטרה ויצאתי למסע הזה. שלושים אנשים, קיבוצניקים ובני גרעין בגילאים מגוונים, נמלטו מהקור, נדחסו בפאב אירי חמים וקטן מעץ, אכלו מרק חם והקשיבו לאדם זר שמעולם לא ראו שר שירים שמעולם לא שמעו, ועוד באנגלית. מיד אחרי החנוכיה והמעוז-צור אני עולה ומציג את עצמי, מופתע מהשקט המוחלט שנוצר ברגע אחד, עומד מולם זקוף, מנסה לשיר כמה שיותר ברור, להעביר את המילים, משלב כמה קאברים, שר בעיניים פקוחות. וזה עבד – היה ערב נפלא ומפתיע, הייתי לבד בלי להכיר איש ולא צפיתי לכזאת הצלחה בפאב שדה בוקר. הם באמת קיבלו אותי בזרועות פתוחות, הקשיבו, נהנו וגם קנו כמה דיסקים. היה קסם באוויר.
לפני שעליתי להופיע, ישבתי על הבר ואכלתי מרק פטריות (מעולה!) עם כוס בירה בצד. אישה מבוגרת שאלה אותי מי מופיע הערב, עניתי שאני. התחלנו לשוחח, דיברנו על 30 שנה למות לנון והיא סיפרה שהיא ממנצ'סטר, אנגליה. בשנת 61' הביטלס דפקו לה פעילות בתנועת נוער בה הדריכה – כל החניכים הבריזו מההדרכה באותו ערב ונסעו לליברפול לראות את הפרמיירה של הביטלס. בטח היה שם קסם באוויר.
17:51, חדר של אנונימי, שדה בוקר
ההופעה הבאה: 9.12 בגרביצקי, גבעת ברנר
